מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
תביעת רשלנות רפואית היא תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לאדם בעקבות טיפול רפואי רשלני שקיבל.
נטל ההוכחה הוא על הנפגע. בכדי להצליח בהגשת תביעות רשלנות רפואית על הניזוק להראות על קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפיו, על הפרתה של חובת הזהירות, על קיומו של נזק גופני שנגרם לו ועל קיומו של קשר סיבתי בין הנזק הגופני לבין הפרת חובת הזהירות של אותו אדם נגדו נטענת טענת הרשלנות הרפואית.
ראשית לכל יש לפנות אל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בכלל ובתחום הספציפי בו נעשתה הרשלנות בפרט. עורך הדין ייתן את חוות דעתו בקשר לכדאיות התביעה וכך יוכל הניזוק לגבש החלטה. עורך הדין יוציא את מלוא התיק הרפואי מהגורם המטפל ויעביר את התיק לעיונו של מומחה רפואי אשר יעריך אם ניתן לקבל חוות דעת רפואית שתבסס את עילת התביעה.
כדאי לציין כי לרוב יעוץ ראשוני אצל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית אינו כרוך בתשלום ועל כן כדאי לשקול לפנות במידה ויש חשש שנגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית.
עוולת הרשלנות דורשת כי בין המזיק לניזוק יתקיימו יחסים המחייבים את המזיק לנהוג בזהירות כלפי הניזוק. הפסיקה קבעה באופן עקרוני כי בין רופא ומטופל קיימים אותם יחסים היוצרים חובת זהירות מושגית, לפיכך, רוב הדיון בתביעות של רשלנות רפואית מתרכז בשאלה האם הופרה חובת הזהירות הקונקרטית, האם נגרם נזק ממשי והאם מתקיים הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם.
יש מקרים בהם הופרה חובת הזהירות והייתה רשלנות רפואית מובהקת אך זו לא הולידה נזק גופני ממשי. במקרים כאלו אין טעם כלכלי בהגשת תביעות רשלנות רפואית אם הנזק שנגרם אינו ממשי ולצמיתות.
ראשי הנזק בגינם נקבל פיצוי מתחלקים לשניים, נזק ממוני ונזק שאינו ממוני. הנזק הממוני הוא נזק פיזי שניתן בקלות לאומדו כדוגמת הוצאות רפואיות שנדרשו לנפגע עקב הנזק שנגרם לו או הפסד השתכרות בעבר ובעתיד עקב הפגיעה.
נזק שאינו ממוני הוא נזק לא מוחשי כגון סבל, כאב ואובדן הנאות החיים. יש קושי לכמת נזק זה לכדי פיצוי היות והוא משתנה מתובע לתובע. כדי לזכות בתביעה של רשלנות רפואית על הניזוק להראות כי נגרם לו נזק גופני פיזי ממשי דהיינו נזק ממוני, בשל התרשלותו של המזיק.
הנפגע חייב להראות כי קיים קשר סיבתי בין מעשיו הרשלניים של המזיק לבין הנזק שנגרם. יסוד הקשר הסיבתי מחייב להראות כי העוול שנגרם לניזוק היה צפוי או בתחום הסביר. לעיתים מה שנדמה לנו כמעשה רשלני ברור אינו כך אלא מצוי במתחם הסבירות.
על פי חוק, כל בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה מחויב לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי. ללא חוות דעת זו לרוב אין טעם בהגשת התביעה. הדבר נכון גם לגבי תביעה של רשלנות רפואית.
הרופא המומחה יכול לגבש את חוות הדעת רק כאשר נמצא מולו כל החומר הרפואי הרלוונטי למקרה. פנייה למוסדות הרפואיים רצוי שתיעשה על ידי עורך דין.
עורך הדין יפעל בשם הנפגע לקבלת כל התיק הרפואי ולאחר מכן יידע לאיזה מומחה רפואי לפנות. חוות הדעת צריכה להכיל הסבר מה היא הרשלנות הרפואית באותן נסיבות וכן לקבוע את שיעור הנכות התמידית.
בואו לקרוא: דוגמאות מהחיים לתביעות רשלנות רפואית בכל תחום רפואי
תביעה בגין רשלנות רפואית, ככל תביעה בגין נזקי גוף, תתיישן כעבור 7 שנים מיום קרות האירוע, לפיכך יש לפנות לייעוץ משפטי בשלב מוקדם כלל האפשר בעיקר בשל הצורך להשגת המסמכים הרפואיים וחוות דעת של מומחה רפואי (ישנם מקרים חריגים לנושא ההתיישנות).
קיראו בהרחבה על: הצעת חוק בנושא תביעות רשלנות רפואית בלידה
עלויות ההגשה של תביעות בגין רשלנות רפואית הן מהגבוהות מבין עלויות כל סוגי התביעות בנזיקין. גובה העלויות נובע בעיקר בשל הצורך בחוות דעת של מומחה רפואי אשר אינה זולה ובאיסוף כל התיעוד הרפואי.
מכאן יש לשקול היטיב את כדאיות התביעה. במידה והנזק הוא קטן או שאינו מתבטא בנכות לצמיתות ייתכן וסכום הפיצוי יהיה נמוך מסכום ההוצאות הדרוש להגשת התביעה.
כאשר הנזק הוא ממשי וניתן להעריך אותו באחוזי נכות לצמיתות, התביעה לפיצויים היא כדאית. הליך של תביעת רשלנות רפואית יכול להמשך מספר שנים בין השאר בשל זכותו של הנתבע להגיש חוות דעת מטעמו ובשל חובת התובע להסכים להיבדק על ידי מומחה מטעם הנתבע אם יידרש לכך.
לקריאה נוספת ליחצו: ראשי נזק בניסוח והגשת תביעות פיצויים
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
