מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
יחידה לטיפול נמרץ הנה יחידה יעודית בבית חולים המספקת טיפול רפואי מיידי לחולים או נפגעים במצב קשה, הנזקקים לטיפול באופן דחוף ובאמצעים מיוחדים.
על פי רוב, מחלקת טיפול נמרץ ממוקמת בבית החולים בתוך חדר המיון והיא פועלת לאורך כל שעות היממה, במטרה להציל את המטופלים שמגיעים אליה ולהוציאם מכלל סכנה.
אופי המטופלים ואופי הטיפול הניתן במחלקה זאת הנו כזה שאינו מאפשר כל עיכוב בהגשת הטיפול הרפואי, והמקרים המטופלים במחלקות אלה הנם מקרי קיצון שבהם למטופלים נגרמו פגיעות קשות וחמורות עד כדי סכנת חיים מיידית.
כל עיכוב במתן הטיפול הרפואי, אם בעקבות היעדרותו של כח אדם מיומן ואם בעקבות מחסור בציוד רפואי מציל חיים עלול מן הסתם לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך, ולא מעט מקרים מתבררים גם במקרי רשלנות רפואית - כפי שנפרט בסקירה שלפניך.
מעבר ליחידת טיפול נמרץ הכללית, קיימות גם יחידות טיפול נמרץ המשתייכות למחלקות.
בין סוגי היחידות לטיפול נמרץ ניתן למצוא, יחידה לטיפול נמרץ פגים, יחידה לטיפול נמרץ ילדים, יחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגי, יחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי ויחידה לטיפול נמרץ כללי או נשימתי. קיומן של היחידות נקבע על פי אופיו של בית החולים והמשאבים המצויים בו.
הצוות הרפואי ביחידת טיפול נמרץ מורכב כולו מבוגרי קורס בטיפול נמרץ על בסיסי.
על היחידה לטיפול נמרץ מנצח מנהל מחלקה והצוות כולל רופאים בכירים המומחים בטיפול נמרץ, מתמחים הנמצאים במהלך ההתמחות בטיפול נמרץ והם אחראים על הטיפול השוטף ועל התורנויות, צוות סיעודי הכולל אחיות טיפול נמרץ מוסמכות, שבראשן עומדת אחות אחראית וצוות פרא-רפואי הכולל מזכירה רפואית, דיאטנית קלינית פיזיותרפיסטים ועובדת סוציאלית.
מטרת הטיפול הבהול הנה לייצב את מצבו הרפואי של החולה או הנפגע ולהעבירו בשלב מאוחר יותר, למחלקת האשפוז הרלוונטית לצורך המשך הטיפול.
בין המטופלים המגיעים ליחידה לטיפול נמרץ נמצאים גם חולים אשר סובלים מכשל רב מערכתי ולעיתים אף מתרחשת קריסה של אחת או יותר, ממערכות הגוף ולכן הם זקוקים לטיפול מיידי, אשר ייצב את המערכות המרכזיות בגופם, כגון נשימה, כליות, לב וכלי דם.
ביחידה לטיפול נמרץ יעניקו למטופלים טיפול בעזרת מכשור רפואי וציוד מתקדם כמו:
בין המטופלים במחלקות לטיפול נמרץ, ניתן למצוא נפגעי תאונות דרכים, חולי לב, חולים שעברו שבץ מוחי, מנותחים שחלה התדרדרות כלשהי במצבם תוך כדי ניתוח, נפגעי טרור, אנשים הסובלים מכוויות, נפגעי טראומה, פצועים עקב דקירות וירי ועוד.
המחלקה לטיפול נמרץ מטפלת גם במגוון רחב של מצבי מחלה קיצוניים וביניהם זיהומים קשים, אלח-דם, מומים מולדים, ניתוחי לב, נוירוכירורגיה ובעיות נשימה כרוניות.
לעיתים כתוצאה מאשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, עלולים החולים להיות חשופים לסיבוכים ואף לסיכונים, מעצם העובדה שהם במצב רפואי קשה ומאחר ומערכות ההגנה בגופם מוחלשות ולכן הם רגישים יותר לזיהומים.
בנוסף עקב דחיפות המקרים ומגוון התופעות המטופלות במחלקה, לעיתים רמת הסטריליות נפגמת ואי ההקפדה על תנאי היגיינה יוצרת בסיס לזיהומים.
לדוגמא: בבית החולים האוניברסיטאי בעיר טורונטו, אותרו 66 מאושפזים אשר נדבקו בחיידק, מתוכם כ-24 מאושפזים פיתחו סיבוכים רפואיים, בין השאר בגין דלקות בדרכי השתן והריאות ולאחר בירור התגלה כי מרביתם הגיעו מהיחידה לטיפול נמרץ.
רק כעבור שנתיים זוהה אחד מן המקורות לזיהום. הצוותים הרפואיים נטו להשתמש בכיורים ישנים לשטיפת ידיים, אשר הותקנו ביחידה לטיפול נמרץ ולעיתים אף השתמשו בהם לסילוק נוזלי גוף של מאושפזים, דבר אשר יצר תשתית להתרבות והפצת החיידקים.
בפסק דין חן מרדכי נ' בית החולים מאיר בפני השופט אליהו בכר נטען כי המנוח, בן ה-84, התקבל לאשפוז במחלקה לטיפול נמרץ לבבי, שבבית החולים ביום ו' ה-11.2.00, לאחר שאובחן כסובל מאירוע בעורקים הכלילים במצב חריף.
משחלפו כ-12 שעות מעת אשפוזו, הופנה לביצוע צנתור דחוף. הצנתור בוצע בטכניקה של החדרת שרוולית דרך העורק הימני שבירך. במהלך פעולה זו, הורחב חלל העורק באזור ההיצרות בלב והושתל תומכן.
בשעות הערב שלמחרת הצנתור החל מצבו מתדרדר. התדרדרות זו נמשכה מספר ימים. בסיכומו של יום התברר, כי חיידק אלים חדר לתוך גופו והסב לו נזק רב.
בתאריך 18.2.00 הועבר המנוח ליחידה לטיפול נמרץ כללי עם אבחנה של אלח דם, תוך שהוא סובל מקריסת מערכות. בתאריך 7.5.00 הועבר המנוח לביה"ח לוינשטיין להמשך טיפול ושהה בהליך שיקום רפואי ארוך של כ-8 חודשים.
ב-10.1.01 שוחרר המנוח מביה"ח לוינשטיין לביתו, תוך שהוא נזקק לעזרה פונקציונאלית ומרותק לכיסא גלגלים. בתאריך 1.9.02 המנוח הלך לעולמו.
לטענת משפחת המנוח, הנתבעים התרשלו בכך שלא הסירו את השרוול אשר באמצעותו בוצע הצנתור, לאחר כ-6 שעות מסיום הליך הצנתור, אלא רק למחרת היום בסביבות הצהריים.
בנוסף ועל פי המעקב הרפואי, לא בוצע הליך אקטיבי יזום של הרופאים לאיתור מקור הזיהום. על פי פרוטוקול טיפול מקובל היה מקום ליטול תרביות, להחליף מקום העירוי הוורידי ולשלוח הקטטר והצינור הוורידי לתרבית.
כך נטען, שהמנוח סבל מזיהום סיסטמי שהתפתח עקב פיזור גופי של חיידק אלים, אשר אובחן באיחור ניכר.
עוד נקבע שזיהוי מוקדם של התפתחות הזיהום היה מאפשר טיפול יעיל ואף מונע את הסיבוך הרב מערכתי.
השופט קבע: לא יכולתי להשתחרר מהרושם, כי אך בשל העובדה ולפיה בוצע הצנתור בשעות אחה"צ ולכן ההוצאה השרוולית הייתה אמורה להתבצע בשעות הלילה, אולם באין רופא מצנתר תורן, נדחתה הוצאת השרוולית ליום שלמחרת ובכך למעשה תרם ביה"ח את תרומתו למהלך הזיהום שהתרחש מיד לאחר מכן.
קיבלת טיפול נמרץ בבית החולים ונגרמו לך נזקים?
חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין:
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
