נדבקת בזיהום במהלך אישפוז בבית החולים?

מוסד רפואי חייב לשמור על נקיון וסטריליות על מנת למנוע פגיעה במטופלים

נכנסתם לטיפול רפואי בבית חולים, ובמהלך הטיפול הרפואי נגרם לכם זיהום. האם יש לכם עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד ביה"ח, על עצם ההידבקות בזיהום והנזק שנגרם כתוצאה ממנו? מה שונה מקרה שכזה ממקרה רשלנות רפואית רגיל?

כיצד התמודד בית המשפט בשאלה?

מקרה שחקר את השאלה הזאת בדיוק התעורר בפרשת חמוטל רז נ' ביה"ח אלישע. המספר על ילדה שנולדה בביה"ח אלישע שם נדבקה במחלה זיהומית, במהלך הטיפול במחלה שנעשה בביה"ח רוטשילד נגרם לילדה נזק קשה.

 

כ-25 שנה לאחר מכן וממש לפני תום תקופת ההתיישנות תבעה רז את בית החולים אלישע, בתביעה נזיקית (רשלנות רפואית) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. זיכרו כי תקופת ההתישנות מתחילה להספר מאז הגיעו של הקטין לגיל 18 ומאז, יש לספור 7 שנים.

פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין האחריות לזיהום

בית המשפט המחוזי קבע, כי היה על ביה"ח אלישע להסביר להורי הילדה בחשש ההינגפות ולהדריכם כיצד לטפל בזיהום, לעומת זאת, ובעקבות כך שהטיפול במחלה הזיהומית נעשה בביה"ח רוטשילד, קבע השופט המלומד כי לא ניתן להוכיח שהנזק נגרם עקב התרשלותו של ביה"ח אלישע.

פסק הדין קבע לתובעת פיצויים כאמור:

•    סכום של 10.000 ש"ח פיצוי לא ממוני.

•    סכום של 40.000 ש"ח לקניית גרביים אלסטיות לכל החיים.

במסגרת פיצוי זה התעלם השופט באופן ברור מאובדן כושר השתכרות של הילדה.

ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון

הערעור נסוב סביב שאלת אובדן כושר ההשתכרות והפיצויים אותם פסק בימה"ש המחוזי והוא נדון בפני הנשיא שמגר, השופט י.מלץ, והשופט מ.חשין. בית המשפט העליון דוחה את פס"ד הדין של המחוזי ומקבל את גרסת התובעת.

בפתיחת פסק הדין מסכם הנשיא שמגר את הסוגייה:

"אשה בריאה נכנסה לבית חולים כדי ללדת את ילדתה, כעבור מספר ימים היא עוזבת את בית החולים, ואזי מסתבר כי התינוק שנולד זה עתה חלה בהיותו בבית החולים במחלה זיהומית קשה. הטיפול הרפואי ההכרחי במחלה הזיהומית האמורה גורם לנכותה של הילדה לאורך ימים הילדה שניזוקה כמתואר לעיל תובעת פיצויים בתביעת רשלנות רפואית".

הכרעת הדין של בית המשפט העליון לעניין הזיהום

הנשיא שמגר קובע, כי מקום שבו נכנס אדם בריא לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ובעת שהותו בתוך ביה"ח, נדבק במחלה זיהומית, לא על האדם רובצת הראייה להוכיח שהמוסד הרפואי התרשל, אלא ביה"ח צריך להוכיח שלא התרשל. בית המשפט קבע כי במקרה זה הדבר מדבר בעד עצמו, ונראה שסביר יותר כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות בית חולים ולא מסיבות אחרות.

הנשיא שמגר מרחיב ומפרט באילו מקרים על ביה"ח לשמור על מתקנים סטרליים: "מתקני ביה"ח החפצים והשטחים שבתוכו החל מכפפות הידיים וכלה בכלי האוכל ובמתקני הסינטציה".

מה השוני בין הדבקות בחיידק זיהומי בעת שהייה בבית החולים למקרה רשלנות אחר?

כפי שהוסבר בפרשת רז, כאשר מקרה שכזה מתרחש, הוכחת התביעה היא הרבה יותר קלה מאשר ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית רגילה. שכן מראש מניחים שבית החולים הוא זה שהתרשל ונטל ההוכחה מוטל עליו, שאחרת יחוייב בתשלום פיצויים לתובעים.

אז מה כדאי לעשות במקרה שנדבקת במחלה זיהומית בבית חולים?

כדאי באופן מיידי לגשת אל עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. עו"ד זה יוכל להעריך את כמות הנזק שנגרמה ואת פסיקת בימה"ש הצפויה במקרה הנדון לגופו. יש לזכור שעל אף שבמקרה דומה למקרה פסק הדין בעניין רז (הנ"ל) מרבית הסיכויים הם לניצחון בתביעה, עדיין קיימות טענות הגנה מצד ביה"ח אשר יכולות להוכיח כי הוא לא התרשל.

בכל מקרה חשוב לדעת ולזכור כי אין לבצע פעולות כלשהן בטרם קבלת יעוץ משפטי. מקרים בהם אדם נדבק בזיהום בעת קבלת טיפול רפואי בבית חולים או בכל מוסד רפואי אחר, ראויים לבחינה משפטית מקצועית.

עצם הפניה אל עורך דין, שיבדוק את מהלך התרחשות האירועים שהביאו לזיהום, עשויה לסייע בגיבוש תביעת פיצויים.