רשלנות בלידה - קשר סיבתי לנזקו של היילוד
רבים ממקרי התביעה בגין רשלנות רפואית נוגעים לתחום הגינקולוגיה והמיילדות, הן בשל תקופת ההתיישנות הארוכה ביחס לכלל מקרי הרשלנות הרפואית (25 שנים מיום הלידה) והן בשל הרגישות הגבוהה של נושא ההיריון והלידה.
כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם בתביעה עקב רשלנות רפואית בלידה יש להוכיח את הקשר הסיבתי לנזקו של היילוד. המדריך הבא יעזור לכם להבין יותר במה מדובר.
מהו קשר סיבתי - קש"ס?
קשר סיבתי נוצר מקיום שני אלמנטים: האחד - הנתבע נהג ברשלנות רפואית, והשני - אותה הרשלנות
היא שהביאה לנזק אצל התובע. סביב ציר זה סבה כל תביעת רשלנות רפואית, כאשר התביעה מנסה להוכיח את קיומו של קשר סיבתי וההגנה מנסה להפריכו.
חשוב לציין כי לא בכל מקרה רשלנות יתקיים גם קשר סיבתי - יתכנו מקרים בהם הוכחה רשלנות, אך לא הוכח כי במקרה של התנהגות אחרת הנזק היה נמנע.
מהי רשלנות רפואית בלידה?
כל מקרה שבו איש צוות רפואי לא נהג באופן שסביר לנהוג בו במשך ההיריון או בזמן הלידה עצמה
ובעקבות כך נגרמו נזקי גוף משמעותיים לרך הנולד ו/או לאם היולדת. לצערנו מקרי הרשלנות הרפואית בלידה מגוונים ורבים, כשעיקר התביעות מתרכזות בנושא פענוח הבדיקות הנעשות בזמן ההריון ובטעויות שנעשו במהלך הלידה עצמה.
מהו הקשר הסיבתי לנזקו של היילוד?
הקשר הסיבתי לנזקו של היילוד הוא שילוב של הוכחת התנהגות רשלנית בעת ההריון או הלידה והוכחה שאותה רשלנות בלידה היא שגרמה לנזקו של היילוד.
איך בודקים את הקשר הסיבתי לנזקו של היילוד במקרי רשלנות רפואית בלידה?
בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית בלידה יש להתייעץ ראשית עם עו"ד מומחה בתחום זה, כיוון שמדובר בתחום מורכב ביותר.
רוב עורכי הדין מציעים פגישת ייעוץ ראשונית חינם. לאחר מכן ילוו אתכם עורכי הדין בשלבים הבאים – איסוף החומר ובניית חוות דעת מרופאים מומחים. את התיק יש לבנות בשלבים- ראשית יש להוכיח את ההתנהגות הרשלנית ולאחר מכן את הקשר הסיבתי.
הוכחת התנהגות רשלנית – עיקר החומר מגיע מהרשומות הרפואיות שחובתו של כל רופא לנהל בעת טיפוליו. תפקידן של הרשומות הרפואיות הוא לתעד את דרך הטיפול, והן יימסרו לרופא מומחה על מנת לקבוע האם התנהגות הצוות הרפואי במקרה שלכם הייתה רשלנית או בגבולות ההתנהגות הסבירה. אם הרשומות הרפואיות חסרות במידה משמעותית, חל היפוך בחובת ההוכחה- הנתבע צריך להוכיח את חפותו.
הוכחת קשר סיבתי לנזקו של היילוד – גם אם חוות דעת אחת קבעה כי אכן ננהגה רשלנות רפואית בלידה, עדיין יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות ובין נזקו של היילוד. לשם כך יש להביא חוות דעת נוספת ממומחה, הקובעת כי הנזק נגרם ליילוד באשמת אותה התנהגות רשלנית.
כל תהליך איסוף החומר ובניית חוות הדעת הוא תהליך ארוך ויקר, ועלול לגזול משאבים וכוחות רבים מהתובעים. עם זאת, במקרי תביעה עקב רשלנות בלידה הפיצויים במקרה של פסיקה לטובתכם עשויים להגיע לסכומים גבוהים מאוד.
קיראו בהרחבה על: תשניק סב לידתי
פסיקת בית משפט בתביעת רשלנות בלידה בהתייחס לקשר הסיבתי לנזקו של היילוד:
בתיק של משפחת שמעון מול ביה"ח הדסה טענה המשפחה כי בעת שהייתה האם בהריון פנתה לבי"ח וטענה כי אינה מרגישה את תנועות העובר.
המשפחה טוענת כי הטיפול שניתן לה באותו זמן היה רשלני, וכתוצאה ממנו נולדה ביתם של בני הזוג עם הפרעות קשות כגון אפילפסיה, פיגור שכלי וקשיים מוטוריים. בנוסף טענו התובעים כי נטל הראייה עובר אל הנתבעים כיוון שהתיעוד הרפואי שלהם חסר.
ביהמ"ש פסק לבסוף לטובת הנתבעים, ונימק זאת בכמה סיבות: את החסרים שאכן קיימים בתיעוד המקרה ניתן להסביר בזמן הרב שעבר מאז (כמעט 20 שנה) ובהתנהלות בתי החולים באותה תקופה. בנוסף, אי - תיעוד הימים החסרים אינו מפריע לביהמ"ש להבין כיצד התנהל הטיפול בתובעת.
באשר לטיפול עצמו קבע ביהמ"ש כי אינו חורג מגבולות טיפול רפואי סביר שצריך היה להינתן בנסיבות דומות. החלטה זו מבוססת על חוות הדעת של המומחים הן מטעם התביעה והן מטעם ההגנה.
ביהמ"ש ציין כי למרות שייתכן שנעשו טעויות בטיפול, אלו טעויות שניתן לראותן רק בדיעבד ומתוך תמונת הרפואה המתקדמת יותר בימינו. ובלשונו של בית המשפט: 'לא כל טעות מהווה רשלנות'.