נדבקת במחלה בגלל עירוי דם מזוהם?

מנות דם נגועות ומזוהמות - מהו הדין במקרי הדבקות במחלה זיהומית?

הרפואה המודרנית משתמשת רבות במנות דם, כמעט בכל ניתוח לא פשוט יש צורך במתן עירוי דם למנותח וזאת לצורך חזרתו למוטב. אכן לא סתם קוראת מד"א לכולנו לתרום לבנק הדם, שכן היכולת לספק דם מכל סוג ולכל חולה הזקוק לקבלת עירוי מצילה חיים במקרים רבים.

עם זאת לעיתים באופן טראגי ניתנת מנת דם נגועה במחלה, במאמר זה ננסה להראות מה יכול לעשות אדם שקיבל מנת דם נגועה במחלת האיידס או במחלת הצהבת.

מה קורה כאשר מתקבלת מנת דם נגועה באיידס?

ראשית צפירת הרגעה, היום הסיכוי לקבל מנת דם נגועה באיידס שואף לאפס, וזאת בעקבות בדיקות קפדניות שנעשות במנות הדם (אם כי קיים גם עניין של תרומת זרע – אשר לא נעסוק בה במאמר זה) בדיקות אלו נערכות מאז שנת 1987 והם יעילות ביותר.

דוגמא לעירוי דם שנמצא מזוהם באחד מבתי החולים:

אם בכל זאת ידוע לכם מקרה של הדבקה באיידס כתוצאה מעירוי דם, הנפגע זכאי לפיצוי מכוח חוק פיצוי לנפגעי עירויי דם (איידס) 1992. במסגרת חוק זה וועדת מומחים תקבע אם אכן הנזק נגרם כתוצאה מתרומה של דם נגוע, ואם אכן כך יקבע פיצוי. על החלטת המומחים ניתן לערער לביהמ"ש המחוזי.

קיראו בהרחבה על: רשלנות באבחון מחלות מין

האם יש סיכוי לקבל עירוי נגוע בצהבת?

מקרים רבים ידועים למדע הרפואה בהם חולה שקיבל עירוי דם וחלה בצהבת, ישנם מקרים שבהם החולה נכנס לתרדמת עקב המחלה מקרים שבהם פיתח שחמת הכבד אך גם מקרים שלשמחתנו נרפא החולה מהמחלה הקשה.

קיבלתי עירוי נגוע בצהבת האם יש לי זכות תביעה כנגד ביה"ח?

לצערנו עד היום, בשונה מנפגעי מנות הדם הנגועות באיידס, לא קבע המחוקק חוק מיוחד לחולי הצהבת. בשנת 1995 הגיע הנושא לדיון בפני בית המפשט כאשר רחל מלמד שנפגעה בתאונת דרכים וטופלה בבית החולים קפלן קיבלה מנת דם נגועה בצהבת וכחצי שנה לאחר מכן נפטרה.

בפסק הדין שהתקבל בבית המשפט המחוזי נקבע כי אין חובה על ביה"ח לבדוק את המנות שנית לאחר קבלתן מבנק הדם וכי ישנו אחוז עד שניים מהמקרים בהם שיטת בדיקת הדם אינה מאתרת צהבת – בכך קבע בית המשפט כי אין רשלנות מצידו של בית החולים.

מה לגבי חקיקה מוסדרת לעניין מנות דם מזוהמות?

ישנם יוזמות חקיקה בנושא אך כפי שנכתב לעיל טרם התקבל חוק המסדיר את הפיצוי של המדינה לנפגעי עירוי דם של צהבת.

מבט לעתיד – מדינות אחרות שהתמודדו עם בעיה של עירויי דם מזוהמים

נראה שבמבט לעתיד יתכן שינוי בעמדת המחוקק הישראלי לגבי פיצוי נפגעי עירוי דם הנגוע בצהבת, קביעה זאת נאמרת בזהירות רבה והיא מתבססת על חוקים ותביעות שנערכו בחו"ל.

לדוגמא באנגליה, קיים מנגנון המפצה על עירוי דם נגוע בצהבת, מנגנון זה כמובן מבדיל בין אלו שהבריאו (המקבלים פיצוי נמוך יותר) לבין אלו שלצערנו נפטרו מהמחלה.

האם המחוקק הישראלי יאמץ את דעת המחוקק הבריטי? לא בטוח אך יתכן מאוד וחוק כזה בסופו של דבר יעבור ויעניק מזור ולו חלקי באמצעות פיצויים לאנשים שלא שפר עליהם מזלם ונדבקו כתוצאה ממנה נגועה.

סיכום בנושא עירוי דם מזוהם והדבקות במחלות

כפי שהדגמנו במאמר זה, חולי הצהבת בארץ בניגוד לחולי האיידס לא נהנים ממנגנון חוקי לפיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מעירוי דם נגוע במחלה, בנושא זה גם ביהמ"ש לא סייע בידם שכן הוא קבע שאין מדובר ברשלנות.

יש לקוות כי בעתיד החוק ישתנה ויקבע מנגנון שיאפשר מענה לנזקים שנגרמו עקב מנות דם הנגועות בצהבת.