מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
אלו הן שאלות קשות ומורכבות, אך בית המשפט חייב להתייחס אליהן במקרים של תביעות רשלנות רפואית, כמו גם בתביעות נזיקין אחרות.
זוהי בדיוק השאלה שעמדה בפני בית המשפט בפרשת עיזבון חננשווילי (ע"א 248/86 עיזבון לילי חננשווילי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ). חננשווילי היה נהג מונית, אשר בתאונה שבאשמתו נגרמו לו 28 אחוז נכות, לאחר זמן מה, התרחשה תאונת דרכים נוספת שגרמה למותו. בתאונה זו חננשווילי לא היה אשם.
עיזבון המנוח חננשווילי תבע את המבטח של הרכב שפגע בו, וביהמ"ש עמד לפני הכרעה בין שתי אופציות אפשריות:
פיצוי רק על 72 אחוז אבדן כושר השתכרות שכן 28 נגרמו ע"י חננשווילי בתואנתו הראשונה. פיצוי על 100 אחוז אובדן כושר השתכרות.
ביהמ"ש קבע כי בתאונה השנייה נגרם לחננשווילי נזק ראייתי שלא מאפשר לו להוכיח את התביעה הראשונה, במקרה שכזה נוסף ראש נזק חדש שניתן לתבוע בגינו והוא אבדן זכות התביעה. בכגון דא, ישא המבטח השני במלוא הפיצוי, והעיזבון זכה ל-100 אחוז פיצוי מהמבטח.
לקבלת סיוע משפטי אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית
הראשון מביניהם הוא העדר רישום רפואי מספק המעביר את נטל ההוכחה לנתבע (דבר משמעותי ביותר כאשר עוסקים בתביעות נזיקיות).
השני קשור קשר הדוק לפס"ד בעניין חננשווילי והוא התעורר בפרשת נגר נ' וילנסקי. בפרשה זו חולה תובע את רופאיו על רשלנות בניתוח ראשון אליו נכנס, רשלנות זו הביאה את הצורך בניתוח שני שהחמיר נזק נפשי שהיה לו עוד מלפני כן.
נגר תבע על רשלנות רפואית, וטען שכתוצאה מהתרשלות הרופאים נגרם לו נזק ראייתי בהוכחת התביעה על מצבו הנפשי מלכתחילה. יש לציין כי מקרה זה שונה ממקרה חננשווילי שם היה ברור חלקו של הגורם הראשון כמו גם חלקו של הפוגע השני בנזק שנגרם, ואילו כאן לא ניתן לקבוע בוודאות איזה חלק מהנזק נגרם ע"י ביה"ח.
בפסק דין מהפכני של ביהמ"ש נקבע כי על בית החולים לפצות את נגר על כלל הנזק, וזאת בשל גרימת נזק ראייתי ואבדן זכות תביעה בגין נזק קיים. זאת כתוצאה מהתרשלות הרופאים בניתוח.
מה קורה כאשר נזק הוחמר אך לא הוכחה אשמה של ביה"ח?
במקרה כזה, ולאור פרשת גבאי לא יהיה ניתן לתבוע את ביה"ח על הנזק הראשון, ולמעשה תאבד זכות התביעה של הנזק הראשון ללא גורם שיפצה על כך.
אולם יש לסייג את הלכת גבאי שכן זרמו מים בירקון מאז שהיא ניתנה ויתכן שביהמ"ש ילך וירחיב את מעגל המפוצים ויורה לביה"ח לפצות גם במקום בו לא הוכחה אשמתו בכלל.
כתוצאה מאובדן זכות התביעה של המטופל כנגד הגורם הראשון לאור גרימתו של נזק ראייתי ע"י ביה"ח.
חשוב לציין במסגרת זו כי מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית, לא כל שכן, במקרים שבהם היקף הנזק והגורם המזיק אינם בגדר עובדה חד משמעית. רק עורכי דין מנוסים יוכלו להבחין ולתבוע במקרים של נזקים ראייתיים, בלא שאתם כתובעים, תאבדו את זכויותיכם על פי החוק.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
