הגשת תביעה משפטית נגד רופא עיניים רשלן

רפואת עיניים הינה אחד מתחומי הטיפול הרגישים יותר בעולם הרפואה. זאת הן בשל חשיבותו הרבה של מאור עיניים לכל אדם והן עקב מבנה העיניים ופגיעותן הרבה, אשר מצריכים את הרופאים בתחום לעדינות ומיומנות גבוהה בעת הטיפול. משגה קל עשוי להסב למטופל נזקים כבדים, עד אובדן מוחלט של כושר הראייה.

מקרי רשלנות רפואית של רופאי עיניים

בין המקרים השכיחים ביותר, הנגרמים עקב טעויות של רופא עיניים נמנים: רשלנות בהתאמת תכשירים תרופתיים; רשלנות בביצוע ניתוחי עיניים - לצורך הסרת משקפיים בלייזר בטכניקות שונות, ניתוחי קטרקט, גלאוקומה, היפרדות רשתית וכד'; חוסר אבחון דלקת בעין או בעיות אחרות, אשר גרמו להחמרת מצב הראייה ועוד.

עילות לתביעת רופא עיניים בגין רשלנות רפואית

• חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של הבעיה הרפואית, ממנה סובל המטופל, שהובילו לאי איתורה במועד ועקב כך השהיית טיפול נדרש והחמרת מצב ראייתו של המטופל. לדוגמה: כשלים באבחון דלקת בעין, שהסתבכה והשפיעה על יכולת הראייה

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת, לרבות התחקות אחר תסמינים וסימפטומים, שמתאר המטופל ואפיון הבעיה בהתאם

• רשלנות בביצוע ניתוחי עיניים לסוגיהם השונים, אגב הפרת חובת הזהירות וסטייה מסטנדרט הרופא הסביר, הנהוג בתחום רפואת עיניים

• מתן טיפול תרופתי שגוי - מבחינת סוג או מינון

• אי קיום מעקב רפואי לאחר הטיפול וזימון המטופל לביקורת בחלוף תקופה

• חוסר הקפדה על עריכת תיעוד ורישום רפואי - תיק רפואי חסר

• הפרת דרישת הסכמה מדעת - המעוגנת בחוק זכויות החולה, לפיה, לצורך קבלת הסכמת המטופל לביצוע בדיקה / הליך ניתוחי נדרש הרופא להציג בפניו את הסיכוניים והסיכויים, הכרוכים בביצוע ההליך, כמו גם חלופות טיפול אחרות

פסקי דין בנושא תביעת רשלנות רפואית נגד רופא עיניים

הליך ת.א 051694/04 ראובני יחזקאל נ' קופת חולים כללית (שלום תל אביב) עסק בתביעת רשלנות רפואית נגד רופא עיניים, שהוגשה בעילת חוסר אבחון במועד של היפרדות רשתית בעין שמאל של התובע - מחדל, אשר הסב לתובע נזק רפואי רב וכמעט הוביל לאובדן מאור עיניו.

בנסיבות המקרה קיים התובע שלושה ביקורים במרפאת הנתבעת ובית המשפט ביקש להתחקות אחר התרשלות הרופאה בכל אחד מהם. לגבי שני הביקורים הראשונים נפסק, כי לא ניתן להוכיח התרשלות אולם, לגבי הביקור השלישי נקבע על בסיס חוות דעת מומחי הצדדים ומומחה רפואי מטעם בית המשפט, כי הרופאה התרשלה באי ביצוע הרחבת אישונים, כנדרש לאחר דלקת, שאובחנה בעינו של התובע.

נוכח לקויות בניהול התיעוד הרפואי הועבר נטל ההוכחה אל הרופאה. עקב חוסר אמינות הרשומות הרפואיות, סתירות שהתגלעו בין מסמכים שונים ורישום חסר נפסק, כי לא הורם נטל ההוכחה לפיו, הנתבעת ביצעה לתובע בדיקה של הרשתית, לאחר הרחבת אישונים, במסגרת ביקורו השלישי אצלה.

לפיכך נפסק, כי התרשלה בבדיקה זו. הסתפקות הרופאה בממצא של קטרקט לצורך הסבר הירידה בכושר הראייה של התובע ואי התחקות אחר סיבות אפשריות נוספות לכך, אגב חוסר חקירה ובירור יסודי, חיזקו את הטענה, כי כבר במועד זה החלה היפרדות הרשתית וביססו את רשלנותה של הרופאה.

נוכח האמור נפסקו חבות ישירה של הנתבעת וחבות שילוחית של המעסיקה, קופת חולים כללית, בפיצוי התובע בגין רשלנות.

ת"א (ירושלים) 117/91 יהושע מזרחי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם ירושלים ואח', עסק בשאלת האחריות בגין כישלון בניתוח השתלת קרנית, אשר הסב נזק קשה לעינו של המטופל. 

בנסיבות המקרה טען התובע, כי הנזקים נגרמו עקב ניתוח השתלת קרנית חוזרת וניתוח היפרדות רשתית, שבוצעו בבית החולים הדסה, שניהם בעין ימין. בפסק הדין נקבע, כי אי ביצוע בדיקת אולטרסאונד, שעה שהדבר נדרש לצורך אבחון היפרדות רשתית, עולה כדי רשלנות רפואית ומזכה בפיצוי.

לעניין הסכמה מדעת נפסק, כי המטופל לא הוחתם על טופס הסכמה כנדרש טרם ביצוע ההליך וכי לא הוצגו בפניו הסיכונים, הכרוכים בעריכת הניתוח.

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין ב: פורום רשלנות רפואית

לקבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית