ישנם מקרים שבהם ניתן היה לצפות ולמנוע לידת עובר הסובל משיתוק מוחין! תביעת רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין או C.P איננה מוגשת בכל מקרה, כי אם במקרים בהם קיים חשד כי הצוות הרפואי המטפל התנהל באופן שהביא לידי התקיימותן של נסיבות בעייתיות ואילולא התנהלותו הרשלנית של הצוות הרפואי – לא היה מגיע המצב לכדי לידת ילד הסובל משיתוק מוחין.
הרפואה המודרנית מספקת לאנשי הצוות הרפואי כלים רבים לאבחון פגמים גנטיים, בעיות התפתחות של העובר לאורך חודשי ההריון, כמו גם כלים רפואיים שנועדו להבטיח הליך לידה תקין ובטוח, ממש בתוך חדר הלידה.
משרדו של עורך הדין עופר סולר טיפל ומטפל במקרים לא מעטים, שבהם הוכחה התרשלות של רופאים שהובילה ללידת ילד בעל פגיעה קשה ביותר ובלתי הפיכה, בגלל שיתוק מוחין וכתוצאה מהשפעותיו על הילד ועל בני משפחתו לאורך חייהם.
מהו C.P ומדוע הוא קורה?
שיתוק מוחין נגרם בדרך כלל לתינוקות במהלך הלידה או בסמוך לה, ויכול להיגרם כתוצאה ממספר גורמים, בניהם אי אספקת חמצן למוח, זיהומים, משקל נמוך קיצוני של היילוד ועוד.
C.P איננו מחלה כי אם אוסף של הפרעות נוירולוגיות שנגרמות כתוצאה מהסיבות הנ"ל, ומביא לידי תופעות של שיתוק בגפיים, ובעיות מוטוריות, בעיות שמיעה ודיבור ובעיות אחרות נוספות.
מתי ניתן לזהות את הבעיה ואיך ניתן למנוע לידת ילד/ה עם CP?
כאשר מופיעים תסמינים אצל העובר, עוד במהלך ההריון, המעידים על כך שמשהו אינו כשורה, הרי שמתפקידו של הרופא המטפל והמופקד על המעקב אחר ההיריון לזהות סימנים שכאלו, אשר ניתנים לזיהוי בתוצאותיהן של מגוון הבדיקות המתבצעות באופן שגרתי במהלך היריון, לבצע הערכת מצב האם ניתן לטפל בבעיות, מה תהיינה השלכותיהן, ובמקרים חמורים אף להמליץ לאם על הפלת העובר (בשלבי היריון שמאפשרים זאת).
רופא שנכשל בזיהויים של אותם סימנים, שהיו מביאים כל רופא אחר להבין כי מדובר במצב שמעיד על שיתוק מוחין או מצב שמסכן את העובר ללקות בשיתוק מוחין, יהיה חשוף לתביעת רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין וגרימתה של לידה בעוולה (כלומר – היה עדיף ליילוד שלא להיוולד משום שנידון הוא לחיי סבל).
השלב הבא בו יכול להגרם שיתוק מוחין הוא במהלך הלידה עצמה. גם בשלב זה ישנם תסמינים שיכולים להעיד על מצוקה נשימתית של התינוק ותסמינים נוספים המוכרים היטב לאנשי הרפואה, שצריכים לעורר את חשדו של הרופא ודורשים טיפול חירום מיידי על מנת לנסות ולמנוע את הנזק.
רופא וצוות רפואי שיתרשלו בזיהוי מצוקות התינוק ויתרשלו במתן מענה מיידי יהיו חשופים גם הם לתביעת רשלנות רפואית בעקבות CP – אם אכן נגרם נזק לתינוק.
שיתוק מוחין יכול להיגרם גם במשך הזמן הסמוך ללידה, וגם בו, כאשר התינוק נמצא בבית החולים תחת השגחת צוות מחלקת היולדות, מוטלת האחריות על הצוות בבית החולים בפרט ועל בית החולים באופן של אחריות שילוחית לאופן תפקודו של הצוות הרפואי שלו.
מי יכול לתבוע בתביעת רשלנות רפואית את מי, ומתי?
מכיוון שהתינוק הנולד הינו קטין ויתרה מכך – סובל מ-CP אשר במקרים הקשים מונע ממנו את יכולת התפקוד, הרי שהוריו של התינוק, המשמשים כאפוטרופוסים החוקיים שלו לפי חוק האפוטרופסות, הם שיגישו תביעת רשלנות רפואית בעקבות נזקיו של שיתוק המוחין בשמו.
הדבר אפשרי עד הגיע הילד לגיל 25 אשר בו תחול התיישנות על המקרה, זאת אומרת 7 שנים לאחר שהילד הפך לבגיר.
פניה אל עורך דין לצורך הערכת נזק ותביעה משפטית
כבכל מקרה אחר של חשש מפני רשלנות בטיפול רפואי, הרי שיש צורך בפניה אל עורך דין המתמחה בתחום, וקבלת חוות דעת מוסמכת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי.
עו"ד שאליו תפנו הוא שיפנה את בני המשפחה אל המומחה הרפואי המתאים. זה האחרון יבדוק את הנפגע ואת מהלך הטיפול בו, בין השאר בהסתמך על התיק הרפואי. לאחר בדיקה יעלה על הכתב את ממצאיו והערכותיו לגבי אומדן והיקף הנזק שנגרם לתינוק.