מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
ערעור הוא פרוצדורה בה אחד או שני הצדדים לדיון שאינם מרוצים מהחלטה כלשהי שהתקבלה על ידי הטריבונאל המשפטי, פונה לטריבונאל שמעליו במדרג ההיררכי על מנת שהלה יידון בענייניו. ערעור על פסק דין בתביעה שהוגשה בעילת רשלנות רפואית יכול להיות בזכות או ברשות, הכל לפי כללי סדר הדין האזרחי.
ערכאות הערעור נקבעו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 וסדרי הדין שיחולו גם על ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית הם אלו שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.
שאלות בנושא ערעור? חייג/י לשיחה עם עורך דין:
ערעור על פסק הדין של הערכאה הראשונה בין אם היא בית משפט שלום או מחוזי יהא תמיד בזכות. הערעור בשני המקרים יוגש עד 45 יום ממועד מתן פסק הדין.
את הערעור צריך להגיש בשלושה העתקים לבית המשפט שאמור לדון בו ולהמציא עותק נוסף למשיב שהנו בעל הדין בתובענה שנדונה בערכאה הקודמת. בדומה קיימת לפי תקנה 427 חובה להפקדת עירבון שמטרתה להבטיח את הוצאות המשיב.
מלבד זאת אם המערער מעוניין להציג בדיוני הערעור מסמכים ששימשו אותו בערכאה הקודמת עליו להגיש לפי התקנות העתקים מהם לבית המשפט שדן בערעור גם על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית. קובץ זה מכונה גם תיק מוצגים. כאשר איש מהצדדים לא יוכל להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק זה.
תיק המוצגים יוגש במועד הגשת הסיכומים בכתב אלא אם כן הורה בית המשפט על דיון בעל פה, כאשר במקרה זה הוא יוגש עד 15 יום מהמועד שנמסרה למערער ההודעה בדבר קיום דיון זה.
>>> פורום רשלנות רפואית <<<
מלבד זאת על כל אחד מהצדדים חלה חובה להגיש מסמך עיקרי טיעון, כאשר המערער יגיש אותו לבית המשפט תוך 14 יום והמשיב תוך שבעה ימים מקבלת העותק.
בדומה הכלל הוא שלבעלי הדין אסור להביא ראיות נוספות לצורך הערעור, אלא אם כן מתקיימים החריגים שנקבעו בתקנות.
באותו אופן גם אסור לצדדים להעלות בשלב הערעור טענות שהם לא העלו קודם לכן בערכאה הראשונה שאינן טענות משפטיות, גם כאשר זה נוגע לערעור על פסק דין בתביעות רשלנות רפואית.
ערעור לבית המשפט העליון יכול להיות בזכות עם פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי או ברשות כאשר הערכאה הראשונה שדנה בנושא הייתה בית משפט השלום.
רשות ערעור לבית המשפט העליון תינתן במקרים בהם אותו מקרה רשלנות רפואית מעלה שאלה שיש לה חשיבות ציבורית, משפטית או כללית שחורגת מהעניין הספציפי של הצדדים.
שאלה מהותית זו יכולה להיות קשורה גם לסוגיות פרוצדוראליות תקדימיות.
בחרנו להביא כדוגמא את הליך ע"א 2886/05 אשכנזי נ' קופת חולים כללית - ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בתביעה בעניין רשלנות רפואית שקיבל את טענת ההתרשלות בעניין שליחת המערער לביצוע בדיקת אק"ג בהתאם לתלונות שלו, אך יחד עם זאת גם קבע לו אשם תורם אליו מתייחס הערעור, בין היתר ניתן שבית המשפט המחוזי לא התייחס באופן משמעותי לנתונים עובדתיים שהוכחו כאשר נתן את פסק הדין.
המשיבה טוענת שלא נפל פגם בהחלטת הערכאה הראשונה. המשיבה מבקשת גם להוסיף ראיות לתיק כדי לסמך את טיעוניה.
במסגרת הערעור בית המשפט העליון בראשות כבוד השופטת המשנה לנשיא מרים נאור לא מתיר למשיבות להוסיף ראיות בם אם בטעות הוא לא הוצג בפני הערכאה הראשונה משום שלדידה המקרה אינו נופל לידי החריג שבתקנות, שכן אותה ראיה אינה בעלת חשיבות כה רבה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
