רשלנות רפואית בעת קיבוע שבר באמצעות סד גבס

שבר בעצם מעצמות הגוף הוא בעיה רפואית שכיחה מתחום האורתופדיה והוא עלול להתרחש בדרכים רבות כמו נפילה, תאונת דרכים או קבלת מכה.

בשל שכיחות התופעה ידוע לכל גם הטיפול הנפוץ והשגרתי כנגדה - הלוא הוא הקיבוע, באמצעות הגבס המלא ו/או סד הגבס.

הווה אומר לצורך החלמת הפציינט, מותקן על העצם השבורה גבס לשם קיבועה אשר גם מאפשר לה להתאחות במהירות המרבית ולמטופל לחזור לקו הבריאות.

במאמר זה, נבחן את הכרעת בית המשפט בשתי הזדמנויות שונות, כאשר עמדו מולו מטופלים שסבלו נזק כתוצאה מהתקנה רשלנית של גבס.

מקרה ראשון שהתעורר היה בהליך ת"א 181/61 שם הגיעה בפני בית המשפט תביעה בגין התקנה רשלנית כאמור.

עובדות המקרה היו כדלהלן:

• התובע נפגע בתאונת עבודה שגרמה לשבר מרוסק (comminuted fracture) בידו

• בעקבות התאונה טופל התובע בסד גבס, וידו קובעה

• לאחר הקיבוע חזר הפציינט לרופא והתלונן על כאבים ונפיחות ביד

• הרופא לא שאה לתלונותיו של התובע, וטען כי, אין לו מה לדאוג

• התובע פנה שוב לרופא לאחר שידו הכחילה, אך הרופא שוב פטר אותו, בלי להידרש באופן מעמיק לתלונותיו

• בעקבות רשלנותו של הרופא, נגרם למטופל נזק כבד, שהתבטא בנמק בלתי הפיך בידו

• לאור שמיעת עדויות מומחים, בית המשפט קבע כי לרופא המטפל אחראיות בגין הנמק שכן הוא התנהג בצורה רשלנית ועליו כמו גם על בית החולים לפצות את המטופל בגין נזקו הכבד.

מקרה נוסף של רשלנות בהתקנת גבס הגיע שנים רבות לאחר מכן בפני בית המשפט המחוזי בהליך ת"א 107/96 בחיפה, שם העובדות היו מעט שונות, כמפורט:

• התובע, היה נער בן 11 שנגרם לו שבר במרפק

• בשל השבר נערך לנער ניתוח וידו גובסה

• לאחר כיומיים הנער הרגיש נפיחות ביד ובדיקות העלו שנגרם לו נמק

בית המשפט פסק כי הרופאים התרשלו, בקיבוע הגבס, ראשית משום שבמקרה הנדון קיימת פרקטיקה רפואית של גיבוס בסד גבס, ולא בגבס מלא ושנית, כי הרופאים שחררו את המטופל באופן פזיז מבית החולים, וזאת בניגוד לנהוג במצבים דומים כפי שגם קבע כבוד השופט: "באשר להמשך הטיפול בתובע, אין ספק כי שחרור ללא הנחיות מפורטות הינו בגדר התנהגות הנגועה ברשלנות".

נפגעת כתוצאה של התקנת סד גבס רשלנית?

ראשית יש לציין כי לא כל נזק אשר נגרם כתוצאה מהתקנת גבס, הוא רשלנות, וכי כל פעולה של הרופאים המטפלים תיבחן לאור דמות הרופא הסביר, והדרך בה הוא היה פועל לו היה עומד באותה סיטואציה.

לצורך ההכרעה בשאלת סבירות הפעולות השופטים יבחנו גם את הפרקטיקה המקובלת וגם את ההנחיות המקובלות בנושא תוך כדי התבססות על חוות דעת רפואיות של מומחים לתחום האורטופדיה.

יש לזכור כפי שגם ראינו במאמר זה כי ישנם מקרים בהם תביעה לפיצוי תתקבל. על כן בבואכם לבחון את כדאיות וסיכוי התביעה, כדאי ביותר להיוועץ עם עורך דין מהתחום להדרכה משפטית ולמיצוי הדין.

לקבלת סיוע מיידי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין ב: פורום רשלנות רפואית