מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
ההחלטה ליישר את האף העקום, להקטין את החזה ולהוריד את היקף הירכיים באמצעות ניתוח פלסטי מתקבלת אצל רבים מתוך מניע אסתטי ולא רפואי.
המניע האסתטי לא פסול והוא לגיטימי. רצונו של אדם כבודו. למרות שאין המדובר בניתוח מציל חיים אלא בעיקר בניתוח שמשפר מראה ותחושה יש להתייחס אליו בכל הזהירות המתבקשת כאילו עוברים ניתוח מעקפים.
הביקוש הגואה לניתוחים פלסטיים לא תמיד פוגש את היצע הרופאים והמרפאות שיודעים לספק את המענה הרפואי האיכותי והאחראי.
הביקוש גובר על ההיצע והשוק הכלכלי מסחרי מתחיל להגיב כמו שהוא יודע בנסיבות אלו. למעגל נותני השירותים מצטרפים מנתחים מדיסציפלינות שונות. הם זיהו את הגל והחליטו לעלות עליו למרות שאין זו מומחיותם הספציפית.
מרפאות פרטיות שינו יעוד והגדרה מקצועית. התורים ארוכים וקצב הניתוחים עולה. אל תוך המיקס הזה נשאבים בני אדם ולא חיות מעבדה. כאשר עובדים בלחץ ולא צוברים מומחיות נאותה וראויה יש תקלות ונזקים גופניים שלעיתים בלתי הפיכים.
הגורם המזיק הוא בדרך כלל הצוות הרפואי שמתרשל בתפקידו. הוא המומחה, הוא המנתח ועליו מוטלת האחריות וחובת הזהירות, כפי שהוגדרו ונקבעו בחוק זכויות החולה ובפקודת הנזיקין.
המנותח שרוצה להיראות צעיר ורענן שבוי בידיו של המנתח. יחד עם זאת, אין המדובר בתינוק שנשבה אלא בדרך כלל באנשים בוגרים שניתן לצפות מהם לנהל סיכונים מחושבים, לבדוק את הזכויות שלהם, לאסוף כל מידע מקדים שיש בו לתרום לקבלת החלטה מושכלת ואחראית.
הבעיה היא, שלא תמיד זה קורה. הלהט וההתלהבות מתוצאות הניתוח הפלסטי מסנוורות עיני חכמים ומרדימות את מי שהחזיק מעצמו ערני קודם לכן.
בכל ניתוח יש סיכון לפגיעה ונזק ברמות שונות. אם אפשר להקטין את הנזק הפוטנציאלי למה לא ללכת על זה. ההליכה לא קשה והמסלול לא רצוף מכשולים בלתי עבירים.
על המסלול הזה צועדים זה לצד זה, הרופא המנתח והמטופל המנותח.
לכל אחד מהם תפקיד בסיטואציה שזימנה אותם למפגש משותף. הרופא והמטופל לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. הכול כתוב וידוע.
המחוקק והרשות השופטת יצקו את התשתית הרלבנטית לנסיבות אלו. נקבעו כללים וחוקים.
נפסקו הלכות משפטיות שהגדירו מהי רשלנות רפואית ומהם זכויותיו של החולה.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין בוחן את חובת הזהירות, הפרתה וגרימת הנזק תוך בדיקת הקשר הסיבתי שבין הפרת החובה להיות זהיר לבין הנזק שנגרם.
החובה חלה גם על ובעיקר רופאים.
סעיף 35 לפקודה קובע בזו הלשון:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
חובת הזהירות לפי הפסיקה נבחנת בשני אופנים, המושגית והקונקרטית. ביחסים שבין רופא למטופל קיימת חובת זהירות מושגית כפי שעולה גם מתיק ע"א 9656/03 ברטה מרציאנו נ' ד"ר זינגר שם נקבע כי נפטרה ממחלת הסרטן שאובחנה מאוחר דבר שיכל להימנע אילו נשלחה על ידי הרופא לביצוע בדיקת קולונוסקופיה.
לעניין חובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון את השאלה האם רופא סביר יכול היה לצפות בנסיבות המיוחדות של הניתוח והטיפול את התרחשות הנזק.
הגישה הרווחת היא שככל שהנזק הנגרם חמור יותר לעומת טיפול שאינו מסובך יחסית, יש בכך להצביע על רשלנות רפואית. ובנוסף לכך, ככל שרמת הסיכון לבריאותו או לחייו של החולה עולה כך נדרשת מהרופא רמת זהירות הרבה יותר גבוהה, המחייבת בדיקות מקיפות ורציניות, השגחה מתמדת, מעקב אחר התפתחות הטיפול ותופעות לוואי.
הוראות החוק וההלכות הפסוקות ידועות לרופאים. אי הידיעה אינה פוטרת אותם מאחריות למקרה של רשלנות רפואית. גם מי שהחליט לעבור ניתוח ואינו מודע לזכויותיו נדרש לגלות אחריות כלפי עצמו ובני משפחתו ולהקפיד על מימוש זכויותיו עוד בטרם בוצע הניתוח. המידע זמין ונגיש ביותר.
כל שנדרש הוא לפעול לפי הכללים וההנחיות. אין בהם להבטיח לא לרופא ולא למטופל שכל ניתוח יעבור חלק עם תוצאות חיוביות.
עם זאת, אפשר בהחלט להקטין את הסיכוי לפגיעה עקב רשלנות הרפואית בניתוח פלסטי אם המנותח, הרופאים והמוסדות הרפואיים יפעלו לפי המתכון המוצע להלן:
* חשוב מאד להיפגש עם הרופא המנתח לפני הניתוח. במהלך הפגישות לבקש הסבר מפורט על הניתוח, סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי העלולים להתרחש.
די לנו, אם המטופלים וגם הצוות הרפואי יקפידו על קיום ההוראות וההנחיות כפי שעולות מפסק הדין ת.א. 22453/07 מחאמיד נ' בית החולים העמק בעפולה כפי שפסק בית משפט השלום בחיפה כדי לתרום להפחתה בתופעת הרשלנות הרפואית.
לפי בית המשפט, החתמת המטופל, סמוך לפני תחילת הטיפול עצמו, משהושלמו ההכנות לטיפול, הן מצד הרופאים והן מצד המטופל, כשהוא מצוי כבר בשלב בו קיימת מצידו השלמה פיזית ונפשית עם הטיפול, היא חסרת נפקות. זהו מצב בו החולה ניצב חסר אונים כשהוא מעבר לנקודת האל-חזור.
זכותו של המטופל לקבל מלוא המידע הרלוונטי אודות הטיפול הרפואי הנדרש טרם יגבש עמדתו באם להסכים לביצועו, אם לאו. "בהעדר מידע כאמור" קובע בית המשפט "הסכמת החולה לביצוע הטיפול לא תיחשב כהסכמה מדעת. המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו אפוא הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו של המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת רופאו.
צרכים אלה נקבעים על פי קנה מידה אובייקטיבי. על הרופא מוטל למסור למטופל את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע. כאשר מדובר בטיפול אלקטיבי המיועד לשיפור רמת חיים, היקף חובת הגילוי הנדרשת מהרופא המטפל עולה על ההיקף הנדרש בניתוח חיוני ומציל חיים".
בשולי פסק הדין קובע בית המשפט שגם אם הוכח שהרופאים לא התרשלו בביצוע הניתוח והחלטתם היתה נכונה לבצע אותו למרות הנזק הספציפי שנגרם בעקבותיו אזי, הפרת חובת הגילוי המוטלת על הרופא כלפי מטופל מהווה התרשלות וכן עוולת תקיפה בהתאם לסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ובגין כך המטופל עשוי לזכות בפיצוי בגין נזקיו בעקבות הטיפול הרפואי.
נפגעת בניתוח פלסטי? חייג/י לשיחה עם עורך דין:
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
