בהעדר רישום רפואי נטל ההוכחה עובר לנתבעים במקרי רשלנות רפואית
טיפול רפואי עצמו, החלטה לגבי טיפול או הימנעות ממנו, אבחנה, הניתנים על ידי איש מקצוע טיפולי (בין אם המטפל עצמו או מי מאנשי הצוות הרפואי כגון טכנאים, אחיות ואפילו לעיתים אנשי מינהלה) ברמה אשר אינה עומדת בכזו שלה היינו מצפים מאיש טיפול בעל מקצוע סביר יחשבו לרשלנות רפואית.
כאשר ניזוק המטופל מרשלנות כזו יכול הוא לתבוע פיצוי בתביעה נזיקית שעילתה רשלנות רפואית. מטבע העניינים בתחום הרפואה רוב המקרים בהם מטופל ניזוק לא מעידים דווקא על רשלנות אלה על חוסר היכולת לקבוע בוודאות תוצאות של הליך רפואי.
כל זמן שהרמה שלה זכה המטופל עומדת באותה "אמת המידה של איש המקצוע הסביר" לא יוכל לטעון לרשלנות.
כיום קיימת חובה (לפי חוק זכויות החולה) על המטפל למסור לידי המטופל מידע מספק (כולל כמובן סיכונים ותוצאות לוואי, חלופות, פרוגנוזות שונות וכו') ובמועד שיאפשרו למטופל להגיע ל"הסכמה מודעת" באשר לטיפול שמוצע לו.
מסיבה זו, בין היתר, שכיחות תביעות הרשלנות הרפואית עלתה עד כי כיום רוב המטפלים והמוסדות הרפואיים מבטחים עצמם כנגד תביעות בגין רשלנות רפואית (אשר עשויות להסתכם בפיצויים בסכומים גדולים ביותר). כך קרה כי רוב התביעות בגין רשלנות רפואית כיום מתנהלות כנגד חברות ביטוח.
חובת ניהול רישום רפואי
חוק זכויות החולה מחייב מטפלים ומוסדות רפואיים לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית. התיעוד יכלול את פרטי המטופל, עברו הרפואי (כפי שנמסר על ידו), אבחון מצבו הנוכחי, תאור הטיפול שהוחלט לתת ומידע רפואי בדבר הטיפול עצמו והמעקב המחייב אחריו.
נתונים הנרשמים על ידי המטופל עצמו אינם נחשבים בגדר רישום רפואי וכן אם נמסרת רשומה רפואית, או חלק כלשהו ממנה, לידי המטופל חייב להיות רישום על כך.
מובן שאת הרשומות הללו יש לשמור בארכיון מסודר שיאפשר המצאתן אם יתעורר הצורך, גם שנים לאחר הטיפול הרפואי.
היעדר רישום רפואי והעברת נטל הראיה
על מי שמחליט לתבוע פיצויים בגין נזק שנגרם לטענתו כתוצאה מרשלנות רפואית רובץ הצורך להוכיח, בנוסף למידת הנזק שנגרם לו, גם כי אכן מדובר ברשלנות רפואית במובנה כפי שפורט לעיל. מטופל יכול להסתמך על שיוכל לדרוש המצאת הרשומות הרפואיות על מנת להביאן כראיה.
במקרים בהם הסתבר כי הרשומות חסרות (בין אם לא נוהלו כהלכה מלכתחילה או שלא נשמרו כראוי) נפסק כי חובת הוכחת העובדות, שיכולות היו להתברר מן הרשומות, תעבור מן התובע אל הנתבע.
נקיטת קו זה, של העברת נטל הראיה, בא על מנת להביא להקפדה ברישום הרפואי, תיוקו ושמירתו בארכיון מסודר ושמור.
כנסו: פורום רשלנות רפואית בהנהלת עו"ד עופר סולר
היעדר רישום רפואי כמעיד על רשלנות רפואית
ברור כי חוסר בניהול מלא ונכון של רישום רפואי יכול לפגוע גם באיכות הטיפול עצמו בזמן אמת (ולא רק בקביעת ממצאים לאחריו).
במקרים רבים פסק בית המשפט כי עצם הליקויים ברישום הרפואי מהווים התנהגות רשלנית ומעידים על רשלנות במתן הטיפול.
נראה כי בית המשפט מטיל את כובד משקלו כדי לחייב ניהול ושמירה תקינים של רשומות רפואיות. עם זאת ברור כי לא בכל מקרה חוסר ברישום יחשב כשלעצמו לרשלנות רפואית (הרלוונטית לעניין התביעה) או אפילו כעילה להעברת נטל ההוכחה – על הפגמים ברישום להיות מהותיים ומרכזיים לצורך בירור הנחוץ לשם פסיקה במקרה המסוים.
מאידך ייתכן ויפסוק בית המשפט פיצויים לטובת מטופל שניזוק בגין קושי שנגרם לו להוכיח את תביעתו בגלל אי ניהול תקין של הרישום הרפואי.
זהו "נזק ראייתי" שנוצר כשנשללה מן התובע ראיה אותנטית מכרעת, שהיה זכאי לצפות שתעמוד לרשותו, בבואו להוכיח את טענותיו באשר לרשלנות בטיפול שקיבל.
לקבלת סיוע משפטי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית