מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
מיקומך באתר: מאיזה רשלנות רפואית נפגעת?
המושג העברת נטל הראיה מתייחס להעברת האחריות במשפט לנתבע. בתביעות שאינן בנושא רשלנות רפואית על התובע להוכיח את הנזק ומידתו בפני בית המשפט מצדו של הנתבע.
בתחום הרשלנות הרפואית חלו תמורות בהיבט המשפטי וזו בשל ההכרה כי במצבים רפואיים השליטה המלאה במצב נמצאת פעמים רבות בידי הצוות הרפואי.
במצב כזה על הנתבע להוכיח את חפותו וזכאותו, ולא על התובע להוכיח את הנזק.
בית המשפט עשוי להחליט על מצב כזה במידה והשליטה הייתה בידי הצוות הרפואי מכורח הנסיבות, כאשר ישנן ראיות וממצאים אשר מעידים על כך שהצוות הרפואי המעורב לא נקט במידת הזהירות הסבירה אשר מצופה ממנו.
כלל זה למעשה מושתת על שלושה יסודות שעליהם להתקיים על מנת שיהיה ניתן להעביר את נטל הראיה אל הנתבע:
לפני שנים אחדות המערכת המשפטית נתקבל בקשיים רבים ביישומו ואכיפתו של היסוד השלישי, שכן הוא היה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לממצאים אשר הוצגו לפניו.
בשל משמעותו העמומה של היסוד השלישי לא יוחסה חשיבות רבה לחוק ולהעברת נטל הראיה אל הנתבע, שכן על הנתבע להציג ראיות אשר מוכיחות את חפותו ללא צורך בשכנוע בית המשפט שהוא אכן נהג בהגינות ותום לב.
השינוי המשמעותי בהיבט זה חל בפרשת נוימן. בפרשה זו פסק בית המשפט העליון כי חלה על הנתבע חובת השכנוע כי הוא פעל במידת זהירות סבירה במקביל להצגת ראיות, שאם לא כן יזכה התובע.
קראו בהרחבה: הפרת חובת הזהירות
במקביל לזאת, על הנתבע להציג את קשר, או אי הקשר בין הנזק אשר נגרם לנתבע להליך הרפואי.
בתביעות אלו מאוד נפוץ המונח "הדבר מדבר בעד עצמו". הכוונה במונח זה שעל התובע להציג טענות אשר מציגות את הגורם להתרשלות בקרב הנתבע, ובמידה ודבר בוצע בהצלחה על הנתבע להפריך את כל טענותיו.
במהלך ניהול תביעות רשלנות רפואית, בשנים האחרונות חלו מקרים רבים בהם הנתבעים טענו בפני בית המשפט כי הרשומות הרפואיות של התהליך הרפואי המדובר נמוגו, אך על פי החלטת בית המשפט בעבר העדר רשומה רפואית איננה מעניקה פטור לנתבע מהוכחת טענותיו.
במקרה זו למעשה אבד התיעוד הרפואי בכל צורה שהיא ומתקיים נזק ראייתי, הרי שהאחריות עוברת אל הנתבע.
בהליך ע"א 6160/99 דרוקמן נגד בית החולים לניאדו נידונו שאלות עקרוניות בנוגע ליישום הכללים הראייתים במידה והתקיימה ועדת בדיקה במשרד הבריאות אשר סיפקה דו"ח רפואי למציאת תשתית עובדתית במקרה זה.
התעוררה שאלה האם דו"ח זה הינו קביל בבית המשפט לצורך העברת הנטל לנתבעים מכורח הראיות או מתוקף העדר רשומות רפואיות אחרות.
במקרה זה המטופלת אשר הייתה חולת סרטן עברה ניתוח בשל חסימת מעיים. במהלך ההרדמה בניתוח הידרדר מצבה של החולה במהרה, ולאחר שכבר בוצעה הנשמה דרך קנה הנשימה נגרם למטופלת נזק בלתי הפיך.
למרבה הצער, המנוחה לא שבה להכרתה ונותרה בתרדמת עד למותה לאחר כשנה וחצי.
מדו"ח ועדת בדיקה אשר נעשה במשרד הבריאות נמצא כי לאחר בדיקת התנהלות הצוות הרפואי, במקביל לנתוני התיק הרפואה של המנוחה כי התנהלות הצוות הרפואי הייתה זהירה במידה סבירה כפי שמצופה מהם.
יחד עם זאת, המסמכים אשר שימשו את הוועדה במהלך הבדיקה וגיבוש עמדותיה נעלמו במהלך השנים, ורק דו"ח זה היווה למעשה את הסיכום של הרשומות הרפואיות.
לא רק זאת, במקרה זה אף בית המשפט קיבל את דו"ח משרד הבריאות כחוות דעת מומחה, במקביל למתן עדות של יו"ר הוועדה ושניים מהרופאים אשר לקחו חלק בניתוח.
על אף שעל המרכז הרפואי היה לספק את הרשומות הרפואיות למשפחה עוד בעת דרישתם לאחר המקרה אשר הותיר את המנוחה במצב בלתי הפיך, הנתבעים עמדו בנטל השכנוע.
הדו"ח שהועבר מידי משרד הבריאות, במקביל לעדויות אשר התקבלו שימשו כתשתית יציבה ומשכנעת והתביעה לבסוף נדחתה על ידי בית המשפט.
על כן ישנה חשיבות גדולה לרשומות הרפואיות ולקיום שלושת היסודות לצורך העברת נטל הראיה אל הנתבע מן התובע, ואי קיומן של הרשומות הרפואיות אינו פוטר את הנתבע מנטל השכנוע במקביל להפרכת טענות התובע.
שאלות לגבי העברת נטל הראיה בתביעה?
חייג/י לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר:
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
